מילר ראש העיר (Lactarius mairei)
שיטתיות:- מחלקה: Basidiomycota (Basidiomycetes)
- חלוקה: Agaricomycotina
- מחלקה: Agaricomycetes (Agaricomycetes)
- תת-מעמד: Incertae sedis (לא מוגדר)
- הזמנה: Russulales
- משפחה: Russulaceae (Russula)
- סוג: לקטריוס (מילר)
- נוף: Lactarius mairei (מילר של ראש העיר)
מילים נרדפות לשם הפטרייה:
- Lactarius zonatus;
- Lactarius pearsonii.
מילר של מאייר (Lactarius mairei) היא פטרייה קטנה ממשפחת ה-Rusulaceae.
תיאור חיצוני של הפטרייה
מילר ראש העיר (Lactarius mairei) הוא גוף פרי קלאסי, המורכב מכיפה ורגל. הפטרייה מאופיינת בהמנופורה למלרית, והצלחות בה ממוקמות לרוב, צומחות עד לגזע או יורדות לאורכו, בעלות צבע שמנת ומסועפות מאוד.
עיסת הלקטריוס מאיור מאופיינת בצפיפות בינונית, צבע לבנבן, טעם לוואי בוער המופיע זמן קצר לאחר אכילת הפטרייה. גם המיץ החלבי של הפטרייה טעים חם, אינו משנה את צבעו בהשפעת האוויר, ניחוח העיסה דומה לזו של פרי.
הכובע של הלקטריוס מאיור מאופיין בקצה מעוקל בפטריות צעירות (היא מתיישר כשהצמח מגיע לבגרות), חלק מרכזי מדוכא, משטח חלק ויבש (אם כי בחלק מהפטריות הוא עשוי להידמות לבד למגע). מוך עובר לאורך קצה הכובע, המורכב משערות באורך קטן (עד 5 מ"מ), הדומות למחטים או קוצים. צבע הכובע משתנה מקרם בהיר לשמנת-חימר, ומהחלק המרכזי בוקעים אזורים כדוריים, צבועים בחימר ורדרד או רווי. גוונים כאלה מגיעים לכמחצית מקוטר הכובע, שגודלו הוא 2.5-12 ס"מ.
אורך רגל הפטרייה הוא 1.5-4 ס"מ, והעובי משתנה בין 0.6-1.5 ס"מ. צורת הרגל מזכירה גליל, ולמגע היא חלקה, יבשה, ואין בה שקע ולו הקטן ביותר. משטח. בפטריות לא בוגרות, הרגל מתמלאת בפנים, וכשהיא מבשילה היא מתרוקנת. הוא מאופיין בצבע ורוד-שמנת, קרם-צהוב או שמנת.
נבגי פטריות הם אליפסואידים או כדוריים, עם אזורים מרופדים נראים לעין. גדלי הנבגים הם 5.9-9.0 * 4.8-7.0 מיקרון. צבע הנבגים הוא בעיקר שמנת.
בית גידול ותקופת פרי
מילר סוסה (Lactarius mairei) נמצא בעיקר ביערות נשירים, גדל בקבוצות קטנות. הפטרייה של מין זה נפוצה באירופה, בדרום מערב אסיה ובמרוקו. פרי פעיל של הפטרייה מתרחש בתקופה שבין ספטמבר לאוקטובר.
אכילה
מילר מאייר (Lactarius mairei) שייך לפטריות המאכל, המתאימות לצריכה בכל צורה.
מינים דומים, מאפיינים ייחודיים מהם
הטוחן של המר (Lactarius mairei) דומה מאוד במראהו לגל הוורוד (Lactarius torminosus), אולם בניגוד לצבעו הוורוד, הטוחן של המר מאופיין בגוון לבן קרמי או קרמי של גוף הפרי. נשאר בו מעט ורוד - באזור קטן בחלק המרכזי של הכובע. לכל השאר, בלקטריוס הכל זהה לסוג הגל הנקרא: יש צמיחת שיער לאורך קצה הכובע (במיוחד בגופי פרי צעירים), הפטרייה מאופיינת בחלוקה לשטחים בצבע. בתחילה, לטעם הפטרייה יש חריפות קלה, אך טעם לוואי נשאר חריף. ההבדל מגל החלבן הוא שהוא יוצר מיקוריזה עם אלונים, ומעדיף לגדול על קרקעות עשירות בסיד. הגל הוורוד נחשב למיקוריזל עם ליבנה.
מעניין לגבי החלבן של ראש העיר
הפטרייה, המכונה החלבן של ראש העיר, כלולה בספרי הנתונים האדומים של מספר מדינות, כולל אוסטריה, אסטוניה, דנמרק, הולנד, צרפת, נורבגיה, שוויץ, גרמניה ושוודיה. המין אינו רשום בספר הנתונים האדומים של רוסיה; הוא אינו כלול בספרי הנתונים האדומים של הישויות המרכיבות את הפדרציה הרוסית.
השם הגנרי של הפטרייה הוא Lactarius, שפירושו נותן חלב.ייעוד המין ניתן לפטרייה לכבודו של המיקולוג המפורסם מצרפת, רנה מאיר.
