מלנוגאסטר דו-משמעי
שיטתיות:- מחלקה: Basidiomycota (Basidiomycetes)
- חלוקה: Agaricomycotina
- מחלקה: Agaricomycetes (Agaricomycetes)
- תת-מעמד: Agaricomycetidae
- הזמנה: Boletales
- משפחה: Paxillaceae (חזירים)
- סוג: מלנוגסטר
- נוף: Melanogaster ambiguus (מלנוגאסטר מפוקפק)
מילים נרדפות:
- אוקטביניה אמביגואה
- Argylium liquaminosum
- Melanogaster klotzschii
תיאור
גוף הפרי הוא gastromycete, כלומר, הוא סגור לחלוטין עד הבשלה מלאה של הנבגים. בפטריות כאלה מבודדים לא כובע, רגל, הימנופור, אלא גסטרוקארפ (גוף הפרי), פרידיום (קליפה חיצונית) וגלבה (חלק פרי).
גסטרוקארפ קוטר של 1-3 ס"מ, לעתים רחוקות עד 4 ס"מ. הצורה היא מכדורית לאליפסואידית, יכולה להיות רגילה או עם נפיחות לא סדירות, לרוב לא מחולקת למקטעים או לאונות, עם מרקם גומי רך ורענן. מחובר על ידי חוטי תפטיר דקים, בזאליים, חומים, מסועפים.
פרידיום עמום, קטיפתי, בהתחלה חום אפרפר או חום קינמון, עם הגיל הופך צהבהב-זית, עם כתמי "חבורות" חומים כהים, חום שחור בגיל מבוגר, מכוסה בציפוי לבנבן קטן. בדגימות צעירות, הוא חלק, ואז סדקים, סדקים עמוקים, חשמלית לבנה עירומה נראית בהם. בחתך, פרידיום כהה, חום.
גלב בתחילה לבן, לבנבן, לבנבן-צהבהב עם חדרים כחלחלים-שחורים; חדרים בקוטר של עד 1.5 מ"מ, ממוקמים פחות או יותר באופן קבוע, גדולים יותר לכיוון המרכז והבסיס, לא מבוך, ריקים, מג'לטינים עם תוכן רירי. עם הגיל, עם הבשלת הנבגים, הגלב מתכהה, הופך לאדמדם-חום, שחור עם ורידים לבנבנים.
רֵיחַ: בפטריות צעירות זה נתפס כמתקתק, פירותי, ואז הופך לא נעים, מזכיר בצל נרקב או גומי. מקור באנגלית (British Truffles. Revision of British hypogeous fungi) משווה ריח של מלנוגסטר מפוקפק בוגר עם ריח של Scleroderma citrinum, שלפי התיאורים דומה לריח של תפוחי אדמה נאים או כמהין. לבסוף, לדגימות בוגרות יש ריח חזק ומצחיק.
טַעַם: לפטריות צעירות יש חריף, נעים
אבקת נבגים: שחור, רירי.
מתחת למיקרוסקופ
לוחות החשמלית הם לבנים, לעתים רחוקות מאוד צהבהבים חיוורים, דקים, עובי 30-100 מיקרון, ארוגים בחוזקה, היאליניים, קירות דקים, קוטר 2-8 מיקרון, לא מג'לטין, עם מפרקי הידוק; יש מעט רווחים בין-היפאליים.
נבגים 14-20 x 8-10.5 (-12) מיקרומטר, בהתחלה ביצית והיאלינית, הופכים עד מהרה לצורה fusiform או rhomboid, בדרך כלל עם קודקוד תת-חריף, שקוף, עם דופן מעובה מזית לחום כהה (1-1, 3) מיקרומטר), חלק.
Basidia 45-55 x 6-9 מיקרומטר, חום מלבן, 2 או 4 (-6) נבגים, לעתים קרובות טרשתי.
עונה והפצה
הוא גדל על אדמה, על פסולת, מתחת לשכבה של עלי שלכת, ויכול להיות שקוע בצורה משמעותית באדמה. מתועד ביערות נשירים עם דומיננטיות של אלון וקרן. פרי ממאי עד אוקטובר בכל האזור הממוזג.
אכילה
אין כאן קונצנזוס. חלק מהמקורות מצביעים על מלנוגסטר כספק כמו מין בלתי אכילה ייחודי, יש הסבורים שניתן לאכול את הפטרייה כל עוד היא צעירה מספיק (עד שהגלבה, החלק הפנימי, התכהה).
לא נמצאו נתונים על רעילות.
כותב הפוסט הזה מקפיד על העיקרון של "לא בטוח - אל תנסה", אז נסווג בזהירות את המין הזה כפטרייה בלתי אכילה.
צילום: אנדריי.
