גריפין מתולתל (Grifola frondosa)
שיטתיות:- מחלקה: Basidiomycota (Basidiomycetes)
- חלוקה: Agaricomycotina
- מחלקה: Agaricomycetes (Agaricomycetes)
- תת-מעמד: Incertae sedis (לא מוגדר)
- הזמנה: Polyporales
- משפחה: Meripilaceae (Meripilaceae)
- סוג: Grifola
- נוף: Grifola frondosa
- שמות נוספים לפטרייה:
- איל פטריות
שמות אחרים:
איל פטריות
פטריית טינדר
- מייטאקה (מאיטאקה)
- פטריה רוקדת
- פטריית טינדר
גריפין מתולתל (La T. Grifola frondosa) הינה פטריית מאכל, מין מהסוג Grifola ממשפחת Fomitopsidaceae.
גוף הפרי:
גריפין מתולתל, שלא בכדי נקרא גם פטריית איל, הוא מקבץ עבות צפוף של פטריות "פסאודו-כובע", עם רגליים די ברורות, שהופכות לכובעים בצורת עלה או בצורת לשון. "רגליים" בהירות, "כובעים" כהים יותר בקצוות, בהירים יותר במרכז. טווח הצבעים הכללי הוא מאפור-ירקרק ועד אפור-ורדרד, תלוי בגיל ובתאורה. החלק התחתון של ה"כובעים" והחלק העליון של ה"רגליים" מכוסים בשכבה צינורית עדינה הנושאת נבגים. העיסה לבנה, שבירה למדי, בעלת ריח וטעם אגוזי מעניינים.
שכבה נושאת נבגים:
נקבובי דק, לבן, יורד חזק ל"גבעול".
אבקת נבגים:
לבן.
פְּרִיסָה:
גריפין מתולתל נמצא בספר האדום של הפדרציה הרוסית, גדל לעתים נדירות למדי ולא מדי שנה על גדמי עצים רחבי עלים (לעתים קרובות יותר - אלונים, מייפל, כמובן - ולינדן), כמו גם בבסיסי עצים חיים, אבל זה אפילו פחות נפוץ. ניתן לראות מאמצע אוגוסט עד אמצע ספטמבר.
מינים דומים:
פטריית איל נקראת לפחות שלושה סוגי פטריות שלא מאוד דומות זו לזו. גריפין גריפין קרוב (Grifola umbelata), הגדל בערך באותם תנאים ובאותה תדירות, הוא מצרף של כובעי עור קטנים בעלי צורה עגולה יחסית. Sparassis crispa, או מה שנקרא כרוב פטריות, הוא כדור של "להבים" פתוחים צהבהבים-בז' וגדל על שרידי עצים מחטניים. מתכונת הצמיחה (מצרף גדול, שקטעים ממנו ניתן לחלק לרגליים וכובעים בדרגות שונות של מוסכמה), כמו גם נדירות, מאחדת את כל המינים הללו. כנראה, לאנשים פשוט לא הייתה הזדמנות להכיר את המינים האלה טוב יותר, להשוות ולתת שמות שונים. וכך - בשנה אחת שימש גריפין מטרייה ככבשה פטריות, בשנה אחרת - סרסיס מתולתל ...
אכילה:
טעם אגוזי מוזר - לחובבן. אהבתי יותר את פטריית הראם המבושלת בשמנת חמוצה, היא כל כך כבושה. אבל על הפרשנות הזו אני, כמו שאומרים, לא מתעקש.
הערות
לכל אחד יש פטריית איל משלו. בעצרת במחרה, אנדריי בוגדנוב כיבד את כולם בפטריית כבשים כבושה, שהיא, כך נראה, Grifola umbelata. (אגב, שלי בצורת כבוש יצא הרבה יותר גרוע, אם כי, כפי שנראה לי, זה כבר לא עניין של פטריות.) הספרות הישנה מעדיפה לקרוא ל-sparryssis מתולתל איל (כך נראה). באופן כללי, לכל אחד יש את שלו; ככלל, אדם ממוצע כמעט ולא מתמודד עם שניים או שלושה מועמדים לתפקיד של פטריית איל בחייו (שלא לדבר על עונה). אז כולם צודקים.
נתקלתי באיל שלי בפעם הראשונה באותה 2003. הצפון של חבל צ'רנוזם, אותם מקומות שבהם עברה טולה זסקי המפורסמת לפני 300 שנה, מגינה על מוסקבה מפני טורקי וטטר, מוזר - בסטנדרטים של מוסקבה - יער עולי עין (כמו יער אורנים, רק במקום אורנים - טיליה עצים, סבך עד המותניים, יער בו זמנית ועבות ושקוף), שביל דרוך... את העובדה ש"יושב משהו" על הגדם ליד השביל ניתן היה לראות מרחוק. ישב שם דבר מתולתל גדול, מוקף בפמליה יראת כבוד של מיטזנים ונערים פסאודו אדומים לבנים. איל פטריות! שנייה מספיקה כדי לבטא את השם הזה לעצמך.
אבוי, הפגישה הראשונה הייתה חולפת.האיל (או ליתר דיוק, האילים - שני שחבורים מאסיביים על גדם אחד) לא הורשו לצלם את עצמם בגלל תאורה לקויה וגשם מטפטף, אבל הם לא ביקשו סל מפאת נדירותם. למחרת, במקום אילים, נראו רק קטעים מעוררי רחמים על הגדם. והרי אין כאן הרבה אנשים, ורק גברים מקומיים טהורים הולכים בשביל זה לתעשיית העץ במרחק חמישה קילומטרים... אבל ככה זה יצא.
השנה הבאה, כמובן, לא מצאה חן בעיני בכלום. "לעיתים רחוקות, לא מדי שנה," הייתי כותבת, בודקת גדם מוכר, אילו שמרתי בכלל הערות. אבל בשנת 2005, באותו מקום ובאותו זמן, מצאתי שתי פטריות איל גדולות וחמודות. על מה, בעצם, אני מדבר. עם זאת, חבל שכמעט ולא ניתן יהיה להוסיף תמונות חדשות לעמוד זה לפני סתיו 2007 ...
